סיפורי המאמצים- באפי

  «לחץ לחזרה לסיפורי המאמצים

 סיפורה של באפי (מאת ליאת סאסי)

 

שלום לכם חברים
הכל התחיל ביולי, בחופשה המשפחתית שלנו במלון הגושרים, לאחר יומיים של שהייה במלון ורגע לפני שחוזרים הביתה יצאתי לריצת בוקר מהמלון לעבר קרית שמונה, כבר כשיצאתי נצמדה אליי הכלבה (שעד לרגע שרחצתי אותה חשבתי שהיא זכר), ורצה איתי לכל אורך הדרך ( 10 ק"מ), היא נראתה מוזנחת אבל היה לה קולר על הצוואר ותהיתי אם אכן היא שייכת למישהו, חשבתי שבאיזשהו שלב תחזור לביתה אך ברגע שחזרה איתי עד למלון הבנתי שכנראה היא מחפשת יחס, אוכל ומים, "הגנבנו" אותה לחדר, רחצנו אותה וניסינו לעשות הערכת מצב מה עושים ? בהחלטה משותפת עם שאר בני המשפחה החלטנו לקחת אותה עימנו הביתה, מרחק 200 ק"מ ולמרות שיש לנו כבר כלב אחד בבית וכלב נוסף לא עמד על הפרק לא היינו מסוגלים להשאירה מאחור.
למחרת לקחנו אותה לוטירנר שקרא את השבב והתקשרנו למספר שנתנו לנו ולאחר שיחה הובהר לנו שהבעלים האחרונים אינם מעוניינים בה ונטשו אותה וכך הגענו אליכם, אחרי תחקור אודות הכלבה ומידע שהעברתם שעברה חיים לא קלים החלטנו שנעשה לה "תיקון" וגמלה החלטה שמעכשיו היא חלק מהמשפחה המורחבת שלנו.
עבר חצי שנה מאז, באפי פורחת, נהנית ואין ספק שהכי חלק בלתי נפרד מהבית. לואיס שנמצא אצלנו שנים רבות לפניה למד גם הוא לקבלה והיא הפכה ל"בת זוגו", אין ספק שלגדל שני כלבים זו הנאה כפולה ומכופלת, החום והאהבה הבלתי פוסקים שהכלבים מרעיפים עלינו הם הדבר היפה ביותר שהאדם יכול לבקש לעצמו, אין יום שאינני מברכת על ההחלטה שלקחנו כשהחלטנו לקחת אותה עימנו.
אנו ממליצים בחום לאמץ כלב מאחת הכלביות ואם רוצים להנות יותר אז שניים זה שווה הרבה יותר.
תודה על כלבה נפלאה שהכניסה לביתנו הרבה אור, שמחה ואהבה.

ליאת
*באפי, דבש לשעבר, אומצה מכלביית הבשן כמה וכמה פעמים, כל פעם הוחזרה בטענה אחרת. 
שהיא לא מתקשרת, הם לא מצליחים להיקשר אליה. ביתה האחרון לפני ליאת אפילו לא טרח להחזירה ופשוט נתן לה לשוטט ולא לקח אחריות עליה בניגוד להוראותינו - שאם יש בעיה מתקשרים אלינו. למזלנו ולמזלה פגשה בליאת ומצאה בית מדהים.